בשנות ה-70 החלו תיאורטיקניות פמיניסטיות בעיצוב ההבחנה בין מין לבין מגדר. הן יצרו הפרדה בין המין, המוכתב ביולוגית, לבין מערכת ההגדרות והאבחנות התרבותיות, שאנו מייחסים להיות גבר או אישה.
בשנות ה-90 הצביעו חוקרי המגדר על נקודת עיוורון הקיימת בגישה זו למגדר - היא מתייחסת אל המין הביולוגי כאילו הוא קבוע ונמצא מחוץ להיסטוריה.
הפמיניזם פועל על ידי "העצמת נשים" בדרכים שונות דוגמת חקיקה, אכיפה, הסברה, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה לייצר שינוי חברתי כולל.
אני מוקירת-תודה על התנועה הפמיניסטית שהביאה אותנו הנשים לבחור את מה שטוב ונכון לנו במקום שייבחר בשבילנו, שתרמה רבות למעמדנו בחברה.
בד בבד אני בוחרת להתייחס למונח "העצמת נשים" מתוך הרצון להחזיר לנשים את עוצמתן שמבוססת על היותן נשים במקום לאמץ לעצמן את המאפיינים הגבריים. רגע לפני שאמשיך בנקודה זו, ברצוני להגדיר מהם מאפיינים גבריים ומאפיינים נשיים.
מאפיינים גבריים כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. כאשר המטרה היא לתפוס את המאפיינים כהפוכים ומשלימים זה את זו, ולקשר בין שני סוגי מאפיינים, בהתאמה.
הרבה נשים ברבות השנים והשינויים במעמדן החליטו לחיות את חייהן בהימנעות מדמות גברית או לחילופין נשים שרוצות מאוד זוגיות ולא מאפשרות לה מקום בחייהן, בליבן ובנפשן. אותן נשים אשר משכנעות את עצמן שכך טוב יותר, שקט, עדיף ואפשרי לאור השינויים בהתייחסות החברה אליהן.
אותן נשים בחרו במודע או שלא במודע להתרחק מעולם הרגש. חלקן אטמו עצמן, הרימו מחסומים ומסיבה מאוד מקודשת ואחראית - להימנע מפגיעה אפשרית.
רוב הנשים מוכנות ונכונות לחיות עם גבר שיאפשר להן את עצמאותן וכל-כך חרדות לעצמאות זו עד כי שומרות עליה בחירוף נפש ככדור בדולח שעלול להישמט מן הידיים ולהתנפץ לרסיסים על המרצפות.
אני מבינה מאוד את הגישה הזו שמאוד ברורה והגיונית לאור העבר המשפיל של הנשים בימי הביניים והלאה בידי המין הגברי. סוף כל סוף, יש לנו קול, שם, מעמד, יוקרה, סטאטוס ועוד.
הנשים שרצו ועדיין רוצות כל-כך להשתלב בתפקידים בכירים בארגונים נכונות לאבד את נשיותן בכדי לקבל את אותה משרה נשגבת, הכרה והערכה.
ומה עם נשמתנו? האם זה עושה חסד עימה?
התשובה היא חד משמעית, לא! המהות והערכים הנשיים שלנו חשובים ויקרים יותר מכל.
זוגיות היא כלי אדיר להתפתחות ולצמיחה אישית של הלב, הנפש, הרוח. יש בכוחה להביא להעצמה אדירה, לחיבור נשמתי גבוה מאוד ולהתנסויות וחוויות מעוררות פליאה.
מה שקרה ברבות הזמן, הלכנו לאיבוד כל אחת לעצמה. הנשים החלו לאמץ ערכים גבריים והגברים החלו לאמץ ערכים נשיים.
"העצמה נשית" כראות עיניי הינה התפתחות אישית בכל האספקטים הקיומיים מהגוף הפיזי, הנפש והרגש, הנשמה והרוח, השכל והמחשבה.
אני רוצה לפרוץ את אותם מחסומים שנבנו בעמל רב במשך שנים על גבי שנים בדרך יצירתית, יעילה, בונה והכי חשוב אוהבת ומוקירה. אני רוצה שהיום האישה לא תתבייש ולא תהיה נבוכה מלהיות אישה, אמפתית, רגשנית ועוד הרבה מאפיינים שמרכיבים את האישה כאישה.
אני רוצה למסמס את אותה הנוקשות שבה אנו חיות, את הקיפאון שיש בליבנו, את אותם פירורי תשומת-לב ואהבה שאנו משנוררות ממערכות יחסים מזדמנות בחיינו. אני רוצה לעורר כל אחת מאיתנו ולהחזיר לה את עצמה לעצמה.
אני קוראת לאישה של ימינו להקל עליה את חייה וליטול על עצמה את מאפייניה ותפקידיה ולשחרר את מאפייניו ותפקידיו של הגבר.
אני רוצה לבנות מפה שמבוססת על התנסויות וחוויות שנקרו בדרך ולבחון כיצד הצמיחה וההתפתחות אישית באה לידי ביטוי בדיוק ממקומות אלה כואבים וקשים ככל שיהיו.
אני מציעה לך לקחת לעצמך מרחב מוגן ואוהב ולהעניק לעצמך מתנה של התבוננות פנימית, של איתור מחסומים מחשבתיים ורגשיים, לעזור לעצמך לגדול ולחיות את כל הפוטנציאל שבך.
"העצמת נשים" היא בעיניי פיתוח האינטואיציה הנשית שיש בכוחה לכוון ולהעניק תשובות לשאלות סבוכות, אומץ ואותנטיות לגלות ולחיות את מי שאני ולא מי שהייתי רוצה להידמות לו.
חזרה לנשיות.
